בשנת 2013 כתבתי את ספר הביכורים שלי. ספר ילדים בשם “אני מרגיש”.
חשבתי לתומי, שאם הספר איכותי וטוב, אז הוצאות לאור ישמחו להוציאו לאור.
בבירור קצר ומפגש עם מספר הוצאות לאור, התחוור לי שהשיקולים של הוצאות לאור הם לרוב שיקולים כלכליים.
הוצאות לאור גדולות בדר”כ יוציאו לאור רק ספרים של סופרים מפורסמים או ספרים מתורגמים שהצליחו בחו”ל.
הוצאות קטנות, ישמחו להוציא את ספרך לאור, אך במימונך המלא.
עלויות הספר הן לא זניחות. בדר”כ מדובר בהשקעה של עשרות אלפי שקלים עבור הפקת מהדורה של 1000 עותקים.
מסתבר שגם התוכנית העסקית לסופר היא לא משתלמת ואפילו נצלנית (יורחב במאמר אחר ).
מכיוון שכך, לא מעט אנשים שכתבו ספר, החליטו “לגנוז” את הספר ולוותר על החלום. אלו שהחליטו כן לשלם ולא הבינו את המודל העסקי כמו שצריך, חיים בתחושה קשה של ניצול.
גם אני התחבטתי קשות עם ההחלטה האם להוציא לאור או לגנוז. במשך כמה חודשים הסתובבתי עם תחושה שהאנשים בתעשיית הספרים, מנצלים את רצונו של הסופר להגשים חלום ולהוציא ספר. בסוף החלטתי. כסף בא וכסף הולך, אך אם אגנוז את הספר, אני אחיה בעתיד בתחושה של פספוס והחמצה.
בשיחות עם סופרים שמתלבטים, אני מנחה אותם שההחלטה להוציא ספר, צריכה להגיע מתוך רצון ליצור משהו מיוחד ולהבין שזה דורש השקעה כספית שלא בהכרח תחזור. כפי שמשקיעים כסף בנופש ומצפים להתרוממות רוח ללא מחשבה שזה לא כדאי אם לא נצליח להחזיר את העלויות.